מרכז ידע - מאמרים

LLMS.TXT הוא תקן חדשני שנועד להנגיש מידע מהותי מהאתר לכלי בינה מלאכותית ומודלים גדולים של שפה (LLMs) – כמו ChatGPT, Gemini, Claude ודומיהם.

Generative Engine Optimization או בקיצור: GEO - קידום אתרים אורגני במנועי ואתרי ה-AI. AIO - או במילים אחרות: AI Optimization. איך לעשות את זה? מאמר תקציר בנושא

רשימת צ'ק ליסט לאתר אינטרנט מוצלח. אם אתם לקראת בניית אתר או שיש לכם, תקראו את המאמר ותיישמו את ההמלצות.

למי מאיתנו זה לא קרה?

Schema היא מערכת של תגיות HTML מיוחדות, שנועדה לעזור למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התוכן שבאתר. התגיות הללו מספקות מידע נוסף על האלמנטים השונים בעמוד, ומאפשרות להציגם בצורה עשירה ומושכת יותר בתוצאות החיפוש

איך אפשר לפנות שטח אחסון וקבצים מגוגל? האם רק לרכוש בתשלום נפח אחסון זה הפתרון היחיד?

איך מגדירים את הדומיין (רשומות DNS) כדי שאפשר יהיה לעבוד עם GMAIL עסקי ממותג?

יש לכם אתר ואתם רוצים להנגיש אותו? אלו האלמנטים והנקודות החשובות שצריך לעשות כדי שהאתר יהיה נגיש.

איזו מערכת ניהול הטובה ביותר? וורדפרס? אולי WIX או DUDA? ומה זה WebWeCan? קיימות עשרות (מאות) מערכות לניהול אתרים, איזו מהן מתאימה לך? מהן היתרונות או החסרונות?

אתר וורדפרס - על מה לשים לב? מהן החולשות?ממה להזהר? מהם הדגשים?

הנושא החם שכולם מדברים עליו, מעטים מכירים ויודעים על מה מדובר אפתח בכך שלא מעט בעלי אתרים מתקינים באתרם תוסף נגישות ובטוחים שהאתר שלהם מונגש. חמור מכך, מתכנתים וחברות לבניית אתרים שעושות את הטעות הזו גם כן - מתקינות תוסף נגישות ובטוחים שהאתר נגיש. אז זהו... שלא!

בניית אתר אינטרנט בוורדפרס על מה לשים לב? מה לשאול את המתכנת? ומה צפוי בהמשך? והאם זו המערכת הטובה ביותר לקידום (SEO) אורגני? ריכוז שאלות חשובות שצריך לשאול ולדעת, לפני שבונים אתר בוורדפרס - כדי שלא תופתעו בהמשך...

פריצה לוואצאפ - הזהרו ושמרו על הוואצאפ שלכם

זכויות יוצרים באינטרנט מה מותר? מה אסור? ממה להיזהר? המדריך המקוצר שיחסוך לכם הרבה כאב ראש (-: במאמר אתמקד בזכויות יוצרים בעידן האינטרנט - תמונות, איורים, וידאו וקוד תוכנה. ראשית, מהם זכויות יוצרים? זכות יוצרים זו הזכות ששמורה לכל יוצר יצירה על יצירותיו - תמונה, עיצוב, קוד תוכנה, משורר, סופר, אדריכל, צורף ועוד... לכל יצירה קיים יוצר, ולכל יוצר יש את זכות היוצרים ביצירה. קישור לחוק זכויות יוצרים: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_853.htm מה יקרה לי אם אשתמש בתמונה שהעתקתי מהאינטרנט ללא רשות? בהנחה שבעל זכויות היוצרים בתמונה יזהה את התמונה באתר שלך, ששם השתמשת בה - זכותו המלאה תהיה לקבל פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים. החוק קובע שהפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים יהיה עד 100,000 ש"ח להפרה. אם לדוגמא, העתקת ללא רשות 5 תמונות ועשית בהן שימוש - זכותו של בעל זכות היוצרים, להגיש תביעה עד לסך של חצי מליון ש"ח בגין הפרות אלו. לרוב, לפני הגשת כתב תביעה, תקבל מכתב מעו"ד, ובו דרישה לתשלום פיצוי. לרוב, הסכום יהיה גבוה, ולא צריך להבהל! הסכום הראשוני הוא לצרכי מו"מ, שלאחריו, הסכום הריאלי לפיצוי יהיה נמוך משמעותית. לדוגמא: הפרת זכות יוצרים בתמונה וקיבלת דרישת תשלום פיצוי והתראה לפני נקיטת הליכים ע"ס 40,000 ש"ח. לאחר מו"מ, הסכום יסגר בדר"כ סביבות 5,000 ש"ח. למי שייכות זכויות היוצרים ביצירה? החוק מפרט מצבים ותנאים שונים. ארכז כאן את העיקר והפופולארי: צה"ל / משרד הבטחון / המשטרה - הזמינו צלם לצלם אירוע / כנס / פעילות - זכויות היוצרים שייכות למזמין העבודה (צה"ל) משרד ממשלתי הזמין צלם לעבודת תיעוד - זכויות היוצרים שייכות למדינה. חייל בשירות מצלם עבור הצבא - הז"י שייכות לצבא. צלם הוזמן לצלם כנס מקצועי - זכויות היוצרים שייכות לצלם צלם הוזמן לצלם אירוע חתונה / בר מצווה / אירוע שמחה פרטי - זכויות היוצרים שייכות למזמין האירוע. מתכנת בנה לי אתר אינטרנט - קוד התוכנה וקוד האתר > זכויות היוצרים שייכות למתכנת מצאתי תמונה בגוגל ולא רשום עליה למי היא שייכת. אני יכול להעתיק אותה לאתר שלי? ממש ממש לא. תמונות לא שייכות לגוגל! גוגל מציג תמונות שהוא מלקט ממליוני אתרים בעולם, וממיין אותן לפי שם / תחום / נושא, ע"מ שהגולש ימצא את התוכן שאותו חיפש ביעילות ומהירות רבה יותר. כל תמונה - שייכת למישהו, שייכת לאתר כלשהו, ולרוב, תהיה מוגנת בזכויות יוצרים. לאיזו תקופה זכויות היוצרים יהיו שייכות ליוצר היצירה? זכות היוצרים שייכת ליוצר היצירה למשך חייו, ועד 70 שנה לאחר מותו. ( סעיף 38 לחוק ז"י ) לאחר מכן, ניתן לעשות בה שימוש חופשי. אגב, החוק בארץ דומה לחוק באירופה - 70 שנה לאחר מות היוצר. בארה"ב, החוק קובע 95 שנה לאחר מותו. דוגמא מעניינת לפקיעת זכויות יוצרים על יצירה מוכרת ומאד פוופלארית: המלח פופאי. יוצרת הדמות פופאי היא אלזי סיגר, אשר הלכה לעולמה בשנת 1938, ולכן, מינואר 2009 דמותו של פופאי שוחררה מזכויות יוצרים. (במקרה פופאי, יש סייגים נוספים והגנות נוספות, כמו סימן מסחר שחברה מארה"ב רשמה על שמה... אך זו סוגיה אחרת) האם יש תמונות באינטרנט, שאפשר להעתיק ללא חשש מהפרת זכויות יוצרים? כן. בוודאי. ראשית, יש עשרות ומאות אתרי מאגרי תמונות, שניתן לרכוש תמונות בתשלום ולכל מטרה וצורך. דוגמאות לאתרי מאגרי תמונות בתשלום: https://www.istockphoto.com , https://stock.adobe.com , https://depositphotos.com ועוד וישנם אתרים, שמספקים תמונות לשימוש חופשי, ללא תשלום, לדוגמא: https://www.pexels.com , https://pixabay.com , ועוד מכל אתר שממנו תרצו להעתיק תמונה לשימושכם - בדקו את תנאי האתר, את התקנון והרשאות השימוש. יש אתרים שהתמונות בהן ללא תשלום, אך השימוש מותנה במתן קרדיט. (לדוגמא) יש לשים לב, בחלק מהאתרים מסומן במפורש הסימון: CC0 - כלומר- Common creative 0 - שימוש חופשי בתמונה. (לסימון common creative יש רמות שונות של הרשאות. 0 - חופשי לשימוש) טיפ חשוב: כל תמונה שאתם עושים בה שימוש, תשמרו תיעוד מהיכן התמונה נלקחה, מי נתן אישור, ומהם התנאים לשימוש בתמונה כפי שפורסמו. עשיתי שימוש בתמונה מאתר כלשהו, שבו רשום במפורש שהתמונה חינמית.. ובכל זאת, קיבלתי מכתב מעו"ד על הפרת זכויות יוצרים! כן, זה יכול לקרות. בפרט אם העתקת את התמונה מאתר לא אמין, או כזה שמפר בעצמו זכויות יוצרים. במקרה זה, החוק מגן עליך, ואתה נחשב ל"מפר תמים" - כלומר, עשית הפרה, אך לא יכולת לדעת שאתה מפר זכויות יוצרים, ולכן, אתה מוגן - אך כמובן בתנאי שתסיר מיידית את התמונה / יצירה, ולא תמשיך לעשות בה שימוש ולהפר זכויות יוצרים. ( מפר תמים - סעיף 58 לחוק ז"י ) זכות מוסרית, מהי? ( סעיף 46 לחוק זכויות יוצרים ) בדיוק כפי שהחוק מגדיר היטב: "כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין, וכי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר". ובמילים פשוטות: השתמשתם בתמונה? ציינו קרדיט ליוצר ולבעל זכות היוצרים. הערה: לא בכל מקום נהוג לתת קרדיט, אך בחלק מהמקומות - ראוי ואף חובה. בדקו את ההרשאות שיש לכם לתמונה, האם יש צורך לתת קרדיט, או שאין צורך. ייעוץ מקצועי משפטי ובכל זאות, נפגעתם בכך שהעתיקו מכם יצירה ללא רשות? קיבלתם מכתב מעו"ד התראה לפני נקיטת הליכים? ודרישה לפיצוי? חשוב מאד לא להתעלם. בדקו על מה מדובר, אספרו חומרים / תיעוד / וכ"ד, ופנו לעו"ד שתחום עיסוקו ומוחיותו קניין רוחני / זכויות יוצרים / דיני אינטרנט. משרדי עורכי דין המתעסקים בתחום זכויות יוצרים ודיני אינטרנט שאני יכול להמליץ מהכרות אישית רבת שנים: עו"ד תומר אפלדורף, עו"ד זכויות יוצרים , טלפון: 03-6910042 עו"ד דניאל זולוטוביצקי, עו"ד קניין רוחני, פטנטי ם, טלפון: 054-7807836

מהן המידות הנכונות לבאנרים שמשמשים לאתר האינטרנט?

בשאלה הזו אני נתקל שוב ושוב, על איזו מערכת ניהול מומלץ לבנות את האתר? רוב הלקוחות שמגיעים אלינו, אחרי שכבר שוטטו, התייעצו, שמעו, קראו וקיבלו הצעות מחיר מחברות שונות, מגיעים לרוב די מבולבלים, או עם דיעה נחרצת מאד שהמערכת ניהול האתרים של X היא הטובה ביותר! הדיעה ההחלטית הזו, לרוב שגויה, ונובעת מפגישה עם איש מכירות או חברה שבונה אתרים על מערכת X, שכמובן המערכת שהם עובדים איתה הטובה ביותר, וכל השאר - הם ממליצים להתרחק. מקווה שהפוסט לא יהיה ארוך מדי וחופר, אבל חשוב שנעשה סדר, נבין אילו מערכות ניהול קיימות, מהן היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, ובעצם... במה לבחור? עבור הלקוח, מנהל האתר או בעל העסק, הנקודות החשובות בבחירת מערכת ניהול לאתר האינטרנט, הן: המידע והתוכן באתר צריך להיות נגיש לגולש, קל להתמצאות, ברור וקריא. האתר חייב להיות רספונסיבי - מוצג בצורה מושלמת בכל המכשירים (מחשב / טאבלט / סלולארי) האתר צריך להיות ידידותי למנועי החיפוש ועם מערכת שתאפשר קידום אורגני יעיל ואפקטיבי. מערכת ניהול ואחסון מהירים ואיכותיים, ע"מ שזמני הטעינה של האתר יהיו מהירים. חשוב מאד יציבות מערכת הניהול, אחסון האתר בשרתים וסביבה איכותית, אמינה ומהירה. שירות ותמיכה זמינים - לכל שאלה, בעיה, התייעצות - שיהיה עם מי לדבר. קלות תפעול האתר - הכנסת תכנים בקלות ופשטות, ומערכת גמישה בשינויי גרפיקה ועיצוב, ללא צורך בידע טכני או עזרת מתכנת לכל שינוי. תחזוקה שוטפת של המערכת - עדכוני תוכנה / חומרה / תוספים / שדרוגים ועדכונים / התאמות לדפדפנים חדשים ועוד... נקודה מאד חשובה, אולי בין החשובות ביותר - מי הם האנשים או הצוות מאחורי הקלעים בבניית האתר? מי דואג לעיצוב? מה הנסיון והידע שלו (או שלה) במיתוג ויזואלי ושפה גרפית? בממשקי UI ? (ממשק משתמש User Interface) מי המתכנת? עד כמה הוא מקצועי? מה הנסיון שיש לו? עד כמה הוא בקיא ב SEO? (קידום אורגני) ע"מ שהאתר יבנה כבר מראשיתו כידידותי למנועי החיפוש? מיהם כותבי התוכן לאתר? ועוד ועוד... אם ניקח מערכת X הנחשבת לטובה בעולם, וניתן לבן של השכנה ממול, תלמיד באמת חכם ומוצלח במגמת מחשבים לבנות לנו את האתר, נקבל לרוב אתר בינוני. לעומתו, ניקח מערכת ניהול Y, נחשבת למערכת "בסדר", לא מהמערכות המובילות, אך גם לא מהגרועות... בינונית נגדיר אותה. המתכנת שיבנה את האתר עליה, בגלל שידע שצבר, ההכרות עם הכלים השונים, עם אופטימיזציה של הקוד ועוד... נקבל בסופו של דבר אתר "מעולה". לכן, פחות חשוב איזו מערכת נבחר לבנות בה את האתר, אם זו WIX או WORDPRESS או JOOMLA או WEBFLOW או WEEBLY או DUDA.... חשוב יותר מי עומד מאחוריו. מהם ההבדלים בין אתר בקוד פתוח לאתר בקוד סגור ? נחלק את מערכות ניהול האתרים לשני סוגים: מערכות בקוד פתוח ומערכות בקוד סגור. דוגמא למערכות בקוד פתוח: Wordpress, Joomla, Drupal, OpenCMS, GrapesJS, Symfony ועוד... דוגמא למערכות בקוד סגור: Wix, Squarespace, Duda, Site123, Hostgator, GoDaddy, GoogleSites, Weebly, Webflow ועוד... מערכת בקוד פתוח אלו מערכות ניהול חופשיות לשימוש וחינמיות, שמכיוון שהגישה לקוד האתר פתוח וחופשי - אלפי מתכנתים בכל העולם מיצרים תוספים וכלים לאותה מערכת ניהול. לכן, אלו מערכות שניתן לפתח עליהן כלים ותוספים מאד יחודיים עבור לקוחות שצריכים כלים אלו והתאמה של פונקציות שונות באתר לצרכים המאד יחודיים של העסק. היתרונות: גישה מלאה לקוד האתר, ניתן לפתח כלים וממשקים מיוחדים בהתאמה לצרכי הלקוח והעסק, מאות ואלפי תוספים שניתן לרכוש ממפתחים שונים בעולם ועוד.. החסרונות: מורכבות יותר לניהול, שינויי עיצוב ומבנה האתר לרוב ידרשו ידע טכני ו/או שימוש במתכנת, אתרים מאד פגיעים - ניתן לפרוץ אליהם בקלות יחסית, אתרים פחות יציבים, עם לא מעט קריסות ונפילות (שבעיקר נובעות מאחסון אצל ספקים זולים ולא איכותיים, וכתיבת קוד לא מקצועית באתר), כל תקלה באתר ו/או במערכת הניהול / אחסון, ידרשו התערבות מתכנת, ששעות העבודה שלו יקרות, ולעיתים מדובר בלא מעט שעות לתקן תקלות. מצריך עדכונים למערכת ולתוספים השונים באופן עצמאי ובאחריות בעל האתר. עדכונים שנעשים בצורה לא מקצועית עלולים לגרום לקריסת האתר. אבטחת מידע באתרי וורדפרס - לרוב.. בעייתי. מכיוון שמדובר במערכת בקוד פתוח, שמאד קל למצוא מידע ברשת על פרצות ונקודות תורפה במערכת, והעובדה שהאתרים מאוחסנים אצל ספקי אחסון שונים, שכל אחד מהם ברמת אבטחה שונה, נוסף על זה התוספים Plug-ins שמותקנים באתרי הוורדפרס, ומסתבר שהרבה מאד תוספים אלו מהווים דלת אחורית לאתר ומאפשרים להאקרים לפרוץ לאתר לצרכים שונים. מאמר מעניין אפשר לקרוא בדיוק בנושא זה, בקישור: Critical WordPress plugin bug lets hackers take over 1M sites ניתן לסגור ולאבטח אתרי וורדפרס ברמה גבוהה, אך זו עבודה רבה מאד גם בצד האתר והקוד וגם בצד השרת אחסון - יש לקחת בחשבון עלויות גבוהות לפרוייקט מסוג זה. מערכת בקוד סגור אלו מערכות ניהול שפותחו, מתוחזקות, מאוחסנות ומתופעלות ע"י חברת בניית אתרים המספקת את הפלטפורמה עם שירות מלא ומקיף עבור הלקוח. רובן של מערכות אלו מונעות מבעל האתר גישה לקוד האתר, ומאפשרות שימוש בכלים שבממשק הניהול בלבד. הספקים הגדולים של מערכות אלו, נותנים שירות למליוני אתרים במערכת, ולכן המערכות מתוחזקות ברמה טכנית הגבוהה ביותר, מערכות עם אבטחת מידע חזקה מאד, צוות טכני יעיל וזמין, יציבות ושיפורים שוטפים למערכת. היתרונות: מערכות מאד יציבות ואמינות, צוות טכני מקצועי, אבטחת מידע חזקה מאד, אחסון בשרתים מהירים ומאובטחים הרבה יותר, עדכונים מבוצעים אוטומטית ע"י החברה, שדרוגים ועדכונים מבוצעים באופן שוטף, המערכות ניהול קלות יחסית לעדכונים ושינויים בתכן ובעיצוב ללא צורך במתכנת, ועוד... החסרונות: לרוב, לא ניתן לבצע שינויים בקוד האתר או להגיע אליו, אין אפשרות לנייד את האתר מספק לספק. לרוב, לא תהיה אופציה לתוספות ופיתוחים יחודיים עבור הלקוח והמערכת היא AS IS. השוואות בין מערכות ניהול שונות באתרים מובילים בעולם: מספר אתרים מובילים בעולם דירגו ובחנו עשרות מערכות ניהול ובניית אתרים ודירגו את המערכות לפי פרמטרים שונים. האתר G2 - טבלת השוואה: https://www.g2.com/grid_report/documents/website-builder-software-comparison מגזין המחשבים CNET הוותיק: https://www.cnet.com/news/best-website-builder-for-2020-wix-squarespace PC MAGAZINE מדרג: https://www.pcmag.com/picks/the-best-website-builders w3techs פופולריות והתפלגות בעולם: https://w3techs.com/technologies/overview/content_management מהירות תגובה וזמני טעינה אחד הפרמטרים החשובים לאתר אינטרנט הוא זמני טעינה של האתר ומרכיביו השונים. שתי סיבות חשובות: אתר שנטען מהר, יוצג לגולש מהר יותר, ובמיוחד קריטי גלישה בסלולארי כשהקליטה חלשה - אתר עם זמני טעינה איטיים - יוצג בעיכוב, ולרוב, גולשים נוטשים את האתר לאחר מספר שניות שהוא לא נטען ומוצג. חלק מדירוג גוגל לאתרים מבוסס על "חווית הגלישה", שמושפעת בין היתר ממהירות זמני טעינה. אתר איטי - הדירוג האורגני שלו יפגע, לעומת אתר מהיר עם דירוג גבוה, שדירוגו יעלה. הכלי שהשתמשנו בו לבדיקת מהירות זמני טעינה לאתרי מערכות ניהול ואחסון שונות, הוא הכלי של גוגל: Google SpeedTest insight (קישור) תוצאות זמני טעינה: האתר שלנו, !Web We Can - ציון 98 לגרסת המחשב . (אגב, ללא תוסף ההנגשה, הציון הוא 100) וציון 71 לגרסת הסלולארי. אנו בונים את רוב האתרים על מנוע ניהול האתרים של חברת DUDA וחלק קטן יותר מהאתרים על מערכות אחרות - בהתאם לצרכי האתר והלקוח. המערכת ניהול מהירה מאד, מאוחסנת בחוות השרתים של AMAZON ועם שכפול תוכן והאתר למאות שרתים ברחבי העולם - רשת CDN. אפשר לקרוא בהרחבה על השירות ניהול ואחסון האתרים שלנו, לחצו כאן.

את השאלה הזו אני שומע לא פעם מלקוחות ומכרים שרוצים לרכוש אל-פסק אבל לא יודעים במה לבחור... באיזה יצרן? דגם? גודל ועוצמה? אנסה לתמצת כדי להיות כמה שיותר ברור וקצר, ואשתמש בכמה שפחות מונחים טכניים שלרוב הגולשים לא מוכרים. ראשית, מה זה אל-פסק? ובשביל מה צריך אותו? אל פסק זה מכשיר חשמלי המורכב מיחידת בקרה אלקטרונית וסוללה נטענת. האל-פסק ממוקם בין המחשב לבין רשת החשמל הביתית, ומטרתו להמשיך ולספק חשמל למחשב בזמן הפסקת חשמל או נפילות מתח רגעיות. האל-פסק ימשיך לספק חשמל למחשב למשך זמן התלוי בגודלו של האל פסק, בתלות לכמות צריכת החשמל של המחשב. לרוב, האל-פסק ימשיך ויספק חשמל למשך 10-15 דקות, זמן מספיק כדי לסגור תוכנות, לשמור קבצים פתוחים ולכבות את המחשב בצורה מסודרת. יש סוגים שונים של תצורות עבודה - בלתי מכוון Offline/standby, או Line Interactive, או מקוון ONLINE ועוד. לא נכנס להבדלים בין כל שיטה. למחשב ביתי / משרדי, אל פסק מסוג Line Interactive יספיק בהחלט. ולשאלה שלשמה נכנסתם לקרוא את הפוסט - איך לבחור אל פסק? ראשית, נתחיל עם החברות - יש מבחר גדול. המלצה שלי - לרכוש מוצר של חברה מוכרת, כזו שאת מוצריה ודגמיה אפשר למצוא בחנויות רבות ועדיפות, לכאלה שגם נמכרים בחו"ל. לא הייתי ממליץ על מערכות אל-פסק ששם המותג שלהם הוא "מותג מדבקה" ומאחוריו עומד יצרן עלום שם.... חברות שאני מכיר מנסיוני האישי ויכול להמליץ עליהן: Aviem, Advice, APC, Eaton, Gomeh, איתן הנדסה, ועוד איך לבחור את הנפח/עוצמה/גודל הנכון? ראשית, נבדוק אילו מכשירים / מוצרים אנחנו נחבר לאל-פסק, ונבדוק מה ההספק של כל מוצר. ההספק נמדד ב WATT. לדוגמא: (ע"פ חישוב ממוצע למספר מערכות שבדקתי) מחשב אישי סטנדרטי, עם כונן קשיח אחד, שמשמש בעיקר לישומי אופיס / משחקים / אינטרנט... ההספק שלו יהיה 220W מחשב גיימר i5, עם כונן SSD ועוד 2 דיסקים נוספים, 16GB זכרון, כרטיס מסך Gforce 1050TI, יח' קירור נוזלית. ההספק שלו יהיה 320W מסך מחשב - מסכי LCD הינם צרכנים קטנים. בממוצע, צריכת מסך מחשב בגודל "24 בזמן עבודה - 50W כונן דיסקים חיצוני המחובר לחשמל, לדוגמא: Western Digital, 4TB, My Book, צורך 18W באופן גורף, על כל מכשיר חשמלי חייב להופיע ציון נתונים והספקים, ובין היתר צריכת החשמל. אגב, במכשירים מסויימים לא מצוין כמה WATT (הספק) המכשיר, אלא רשום הזרם הנצרך ומסומן ב-אמפר (A). כדי להמיר את האמפר (A) ל-וואט (W), נכפיל את ה-A במתח שהמכשיר צורך. אם לדוגמא יש לנו דיסק קשיח חיצוני, ורשום עליו צריכת חשמל של: 12V/1.5A - זה אומר שהוא ניזון ממתח של 12V וזרם של 1.5A. נכפיל את המתח בזרם ונקבל את ההספק W. במקרה זה - 12X1.5 שווה להספק של 18W נכין רשימה של כל המכשירים שיחוברו לאל-פסק. לדוגמא: מחשב גיימרים 320W 2 מסכים "24 100W 2 כוננים חיצוניים 40W סה"כ הצריכה המשותפת של כולם יחד: 460W. מקובל ונהוג להוסיף 20% לצריכה, לצורך מקדם בטחון. לכן, האל פסק שיתאים לנו, יהיה עם הספק מינימום של 550W. הספקי אל פסק: קיימים נפחים והספקים שונים, הם יסומנו ב VA וב-W. דוגמא למספר דגמים: (סימנתי באדום את ההספק) אדוויס ADVICE, דגם AIN850-3, הספק רשום: 1000VA/ 510W אדוויס ADVICE, דגם AIN1000-3, הספק רשום: 1000VA/ 600W EATON דגם Eaton 5E850iUSB, הספק רשום: 850VA/ 480W EATON דגם Eaton 5E1100iUSB, הספק רשום: 1100VA/ 660W טיפ נוסף - בדקו את האחריות. לכמה זמן ניתנת האחריות על המכשיר - לאלקטרוניקה ולסוללות. אתר אינטרנט שדרכו אפשר להעריך את צריכת החשמל/הספק של המחשבים שלכם והציוד הנלווה, ואיזה אל פסק לבחור (מבחינת עוצמה והספק), לחצו כאן: https://outervision.com/power-supply-calculator מקווה שהייתי לעזר (-: